דרמטילומניה (חיטוט בעור)

שתפו
Share on facebook
Share on whatsapp
Share on linkedin
Share on email
אם גם מוצאים שגם אתם, או קרובים לכם, מגרדים פצעים ישנים, נשים או צלקות בעורכם, ייתכן שאתם מתמודדים עם דרמטילומניה

 

דרמטילומניה, או הפרעת חיטוט בעור, היא סוג של הפרעה כפייתית-טורדנית (OCD). במילים אחרות, הדחף לגרד בעור כמעט ואינו נשלט.(1)

חשוב להבין, שלצד הצלקות הלא נעימות, לדרמטילומניה יכולות להיות השלכות שליליות על המצב הנפשי, הזוגי, הכלכלי ועל איכות החיים בכלל.(2)

שכיחות

הפרעת החיטוט בעור אינה נדירה כלל, ושכיחותה במקומות מסוימים עולה עד ל-5% מהאוכלוסיה.  1 מתוך 20 אנשים!

למרות, שבכל גיל אדם יכול למצוא את עצמו מתחיל לסבול מתופעות של דרמטילומניה, מצב זה לרוב מתחיל בגיל ההתבגרות, ומופיע בעיקר בנשים.(3)

התסמינים בהפרעת דרמטילומניה

המאפיין המרכזי של דרמטילומניה, הוא חוסר היכולת להפסיק לחטט, לגרד, לחפור ולשרוט את העור. בדרך כלל, נעשה זאת באיזורים שנראים קצת שונה: פצעי בגרות, צלקות, עקיצות, שומות וכו’ – לפעמים מתוך מטרה “להחליק” את העור ולהפוך אותו ל”מושלם”.(4)

בחלק מהפעמים, אפילו לא נשים לב שאנחנו מחטטים בעור, או שזה יקרה מתוך שינה. בפעמים אחרות, נחטט בעור במצבי חרדה או לחץ – כסוג של תרפיה. בסופו של דבר, קל להבין מדוע המנהג הזה גורם להיווצרות צלקות ודימומים חוזרים.(5)

מה הגורמים להפרעת חיטוט בעור? 

דרמטילומניה, היא מצב השייך לקבוצת ההפרעות הכפייתיות-טורדניות: OCD. כלומר- אנחנו לא באמת יכולים לשלוט בפעולת החיטוט. 

המצבים שיכולים לעורר את ההתעסקות בעורנו הם רבים, וכוללים שעמום, אך גם חרדה ולחץ משמעותיים ורגשות שליליים אחרים, כמו אשמה ובושה.

גם שינויים עוריים שונים, כמו אקנה, אקזמה, ופגמים אחרים שאנחנו רוצים “להיפטר” מהם, יכולים לגרום לנו לחטט בעור.(6)

מדוע חיטוט כפייתי בעור הוא הפרעת OCD? 

ההפרעות הכפייתיות- טורדניות השונות, מתאפיינות בביצוע פעולות חוזרות, שלא היינו רוצים לעשות אחרת. הפעולות הכפייתיות הללו, והמחשבות המובילות אליהן, מפריעות לנו בחיי היום-יום וגורמות לנו לחץ משמעותי.(7)

ממש כמו בOCD, לדרמטילומניה השפעה משמעותית על כלל תחומי החיים של הסובלים ממנה. למעשה, הצורך בחיטוט בעור והרצון הגדול להסתיר אותו מהסביבה, יכול לתפוס חלק גדול מאוד מחיינו, ובמקרים קשים להצטבר לכדי שעות רבות ביום. 

זה יכול לגרום לנו לאחר לבית הספר או לעבודה ולפספס פעילויות חברתיות.

מעבר לכך, ברמה הנפשית, חוסר היכולת להפסיק להתעסק בעורנו, למרות מאמצים חוזרים לעשות זאת, עלול להוביל לתחושות בושה, חרדה ודיכאון. (8)

טיפול בדרמטילומניה

אם אתם מגלים שאינכם שולטים ברצון שלכם לחטט בעור, שאתם גורמים לעצמכם נזק, כמו פצעים שלא מחלימים. או, שעצם החיטוט גורם לכם ללחץ משמעותי ומפריע לכם לחיות את חייכם כפי שאתם רוצים לחיות אותם [ – אנו ממליצים לכם לפנות לקבלת טיפול מקצועי.

כיום, טיפול יעיל ביותר עבור דרמטילומניה הוא הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי: CBT. שיטה מוכחת מחקרית זו, היא סוג של טיפול פסיכולוגי קצר וממוקד, במהלכו תלמדו ותתרגלו דרכים להתעמת עם הרצון שלכם לחטט בעור ועם הזמן לשנות אותו. אנו מזמינים אתכם לקרוא עוד על טיפולי ה-CBT באתרנו.(9)

טיפול CBT לדרמטילומניה מתבצע על ידי מטפל או מטפלת מוסמכים מתחום בריאות הנפש בעלי רישיון ממשרד הבריאות. 

לעיתים, הטיפולים הללו ניתנים בשילוב עם תרופות שונות, כתלות בהמלצת הרופא/ה, כמו נוגדות הדיכאון והחרדה מקבוצת ה-SSRIs.

איך לטפל מיידית באדם שמחטט בעור? 

לצד הטיפול המקצועי, יש כמה דברים שתוכלו לנסות לעשות בעצמכם. מרגישים שהצעדים כאן קשים מדי? מתקשים להתמודד עם הקושי בעצמכם? ייתכן שזה הזמן לפנות לייעוץ מקצועי.(10)

  1. שמרו על הידיים עסוקות – נסו ללחוץ על כדור רך, או שימו כפפות
  2. נסו לזהות איפה אתם נמצאים, ומה גורם לכם להתחיל לחטט בעור – כך תוכלו להימנע מהטריגרים.
  3. נסו להתנגד לדחף עד כמה שאתם יכולים: כל פעם זמן ארוך יותר.
  4. כשיש לכם דחף לחטט בעור – במקום לעשות זאת, טפחו אותו. אתם יכולים לדוגמא למרוח קרמים, לעסות אותו וכו’.
  5. שתפו אחרים. הם יוכלו לעזור לכם לזהות כשאתם מחטטים בעור ולעודד אתכם להפסיק.
  6. הקפידו לשמור את עורכם נקי, ולשטוף אותו בקביעות – כדי להימנע מזיהומים הנגרמים מהחיטוט בו.

לסיכום

דרמטילומניה, או הפרעת חיטוט בעור – אינה מצב פשוט. היא מעסיקה אותנו ומפריעה לנו לנהל את חיינו כפי שהיינו רוצים באמת.

אתם לא חייבים להתמודד איתה לבד! המטפלים המיומנים שלנו ישמחו להקשיב, לייעץ ולסייע לכם לטפל בדרמטילומניה.

מקורות:(1),(2),(3),(4),(5),(6),(7),(8),(9),(10)

אישה מתעסקת בעור הפנים שלה
שתפו
Share on facebook
Share on whatsapp
Share on linkedin
Share on email

אנחנו כאן בשבילך

פורטל מבית מכון חיבורים