אימפולסיביות

כולנו לפעמים אימפולסיביים בחיי היום-יום שלנו, בואו נודה.

כולנו “מיישרים את העוגה” במקרר אחרי שכבר החלטנו שאין פחמימות להיום יותר,  נשארים ערים עוד שעה כדי לצפות בראליטי הרדוד כשבבוקר צריך לקום ב6:00 למה זה קורה לנו? האם אפשר לשנות את עצמנו? ומתי אימפולסיביות הופכת לתסמין של משהו חמור יותר, או להתנהגות מסוכנת ומסכנת?

פרויקטים ארוכים, כמו לימודים בעבודה ואפילו זוגיות, דורשים מאיתנו התמדה נחישות ולא להיכנע למחשבות האלה מדי פעם שיש לכולנו שמספרות לנו שעלינו לברוח עכשיו ומיד. נטייה אישיותית לאימפולסיביות יכולה “לשים לנו רגליים” בהרבה תחומים בחיים וכדאי שנכיר אותה.

מה הפירוש של אימפולסיביות?

התנהגות אימפולסיבית קורית כשפועלים במהירות וללא מחשבה על ההשלכות. אפשר גם לכנות אותה פזיזות או נחפזות, ובאופן כללי אימפולסיביות מופעלת על ידי דחף או גחמה, אנחנו מכוונים להשיג משהו שאנחנו מאד רוצים ופועלים בצורה אימפולסיביות עד שנשיג אותו. לא פעם מי שפועל באימפולסיביות מביע חרטה על התנהגותו ועל מעשיו. אימפולסיביות כוללת הגדרה רחבה לסוגי התנהגות שונים שהמשותף לכולן היא חוסר “ראיית הנולד”, בהרבה מקרים אימפולסיביות מופיעה יחד עם התנהגויות שמסכנות את האדם עצמו או את הסביבה.

לרובם קורה מדי פעם שהם מתנהגים באימפולסיבית, בעיקר בשנים הצעירות יותר. ככל שאדם מתבגר, הוא לומד לווסת אתה הדחפים שלו ולדחות סיפוקים (לקשר למאמר כשיעלה). כשמופיעה התנהגות אימפולסיבית באופן עקבי זה יכול להתקשר למצב בריאותי נפשי לקוי.

הסימנים לאימפולסיביות

תכונת האימפולסיביות לפעמים תגיע לצד הנטיות הבאות:

• חוסר שקט, קושי לשבת במקום אחד
• סגנון דיבור מהיר שלפעמים קשה לעקוב אחריו
• עצבנות ומזג מתוח
• דיבור ללא מחשבה, “יורים מהמותן” את מה שיש להם להגיד ולא פעם הדברים שלהם לא מתקבלים יפה כי אלו תכנים שנאמרים ללא סינון.

מיהו אדם אימפולסיבי?

אדם עם נטייה אישיותית לאימפולסיביות עשוי להיות מאופיין בתכונות הבאות:

• אי יציבות
• קושי לצפות אותם
• נמהרים לקבל החלטות ולהסיק מסקנות
• ממהרים לעשות או להגיע לאנשהו
• מונעים מתוך דחף יצירים וגחמות רגעיות
• דעתם מוסחת בקלות
• לפעמים: מפריעים לאחרים בגלל אי השקט שלהם, או מתנהגים באגרסיביות. במקרים האלה כאשר התכונה האישיותית הופכת למשהו שפוגע בנו ובאחרים זה הזמן לחשוב על לבחון את המצב ואולי לנסות לשנות אותו.

הקשר בין אימפולסיביות והתמודדויות נפשיות

התנהגות אימפולסיבית יכולה גם להגיע בתור תסמין להתמודדות נפשית אחרת. כאשר יש קשיים בוויסות רגשי, יש גם נטייה לאימפולסיביות. קשיי ויסות רגשי ואימפולסיביות מקושרים למספר התמודדויות נפשיות כגון:

הפרעות קשב וריכוז (ADHD): בעיקר אצל ילדים. לפעמים סביב קושי להמתין בתורים או בכיתה כשיש הרבה הסחות דעת ויש קושי למקד את הקשב.

בי פולר או הפעה דו קוטבית: כשזה נוגע להתקפי המאניה, אימפולסיביות יכולה להתבטא בהוצאה לא מבוקרת של כסף, הימורים א שימוש בחומרים.

טריכוטילומניה: התנהגות כפייתית שמונעת מדחף לתלישת שיער בחלקי גוף שונים. אימפולסיביות כאן מונעת מהדחף לתלוש גם כאשר יש ידיעה ברורה שהתלישה לפעמים היא לא ברת תיקון ועושה נזק מתמשך למראה ולדימוי העצמי.

קלפטומניה. כאשר אדם לא יכול לעמוד בפני הדחף לגנוב. כאשר נעשית גניבה יש תחושת הקלה וזה מרגיע אצלם משהו נפשית אפילו שאולי לא באמת יעשו שימוש במה שגנבו.

התנהגויות אימפולסיביות

התנהגות אימפולסיבית נפוצה מאד אצל ילדים וגם בקרב מתבגרים, עם ההתפתחות החשיבה והאישיות מתפתחת היכולת להכיר ברגשות שלנו ולעכב את מימוש הסיפוקים. ההתבגרות גם מביאה את המיומנות לזהות את המצב הנתון שאנחנו  נמצאים בו ולתת לעצמנו אישור או בלימה להתנהגות מסוימת. קיימים סוגים שונים של התנהגויות אימפולסיביות חלקן מאפיינות את שלבי הילדות וחלקם מופיעים בהקשרי חיים בוגרים יותר. אלו הן חלק מההתנהגויות שעלולות להופיע:

• אכילה או שתייה ללא בקרה, לפעמים מתוך צורך רגשי (עלול להתפתח בעיקר אצל מתבגרים להפרעות אכילה)
• שינוי או ביטול פתאומי של תוכניות לפי מצב הרוח.
• תנודות רגשיות תכופות, למשל בין עצב לשמחה, דאגה או כעס.
• קפיצה למסקנות לפעמים בצורה נמהרת מדי
• התנהגויות מיניות אימפולסיביות, לפעמים ללא מחשבה שמגיעות עם חרטה לאחר מעשה.
• שיתוף מרובה (לפעמים מדי) של רגשות
• בזבוז כספים ונטייה להתמכר לקניות או הימורים
• אגרסיביות
• עזיבה פתאומית של מסגרות כמו עבודה או זוגיות

אימפולסיביות בזוגיות

קיימות מספר דרכים בהן התנהגות אימפולסיבית עלולה לחבל במערכות היחסים הזוגיות. מערכת יחסים רומנטית בריאה מתבססת על ההנחה שכל אחד רוצה בטובתו הגבוהה של השני ויפעל מתוך השיקול הזה. מערכות יחסים עלולות להינזק כאשר נוצר יחס לא מאוזן ביחסים הקשור לאינטימיות בין השניים.

למשל, אם אחד תמיד פועל ועושה עבור האחר מעל ומעבר לעומת השני שלא אכפת לו, זה עלול להפוך את הקשר לבעיית, מכאיב ומעורר מחלוקות. בצורה זהה, כשצלע אחת ביחסים מתנהגת באימפולסיביות ללא מחשבה על ההשלכות זה מיד משפיע גם על הצד השני. אימפולסיביות בקשר זוגי יכולה להתבטא ב:

חוסר אמון: האם היינו סומכים על אדם שאנחנו יודעים שאין לו עכבות בכלל ועושה מה שהוא רוצה כל רגע נתון, ללא חשיבה על התוצאות של מעשיו? כשזה נוגע ליחסים, חוסר האיזון יכול להתבטא בחשד תמידי של אחד מבני הזוג בשני בגלל האימפולסיביות שלו, מתוך פחד מבגידה או מעילה אחרת באמון. לא פשוט לחיות ככה שאתה לא סומך על הצד השני שיקיים את ההסכם הבסיסי שלכם הנוגע לאמון וזה עלול לעורר מריבות וקרעים.

חוסר אחריות: התנהגות אימפולסיבית מגיעה ללא תכנון, או שיקול דעת, זה מה שמאפיין אותה.  על כן, עיסוק קבוע בהתנהגות כזאת, לא כולל שיקול דעת לגביי איך ההתנהגות והמעשים ישפיעו על הסביבה ואין תהליך של לקיחת אחריות מראש על עליהם. זה יכול לעורר קשיים ובעיות במיוחד כשזוגיות מבוססת על הסכם מחויבות שאינו כתוב (בנישואין כן).

אין המשמעות של כל זה שאסור להיות ספונטניים וללכת לפעמים עם הדחפים שלנו בזוגיות, לצד זאת, כשההתנהגות שלנו סותרת או לא ממלאת את האחריות והמחויבות שלנו לאחר בקשר הזוגי זה מפר את האיזון ויכול גם לגרום לפירוק היחסים.

דרכי טיפול באימפולסיביות

ברוב המקרים, אנשים לא יגיעו לטיפול בגלל שהם אימפולסיביים מדי לטעמם. אימפולסיביות תהיה אחד הקשיים שמופיעים כחלק מתופעה שלמה אחרת, בין אם זה קושי במערכות יחסים, או סביב כסף ובבזבזנות למשל. במקרים אחרים אימפולסיביות תהיה סימפטום שיופיע לצד התמודדות נפשית מסוימת שמגיעים איתה לטיפול, כמו למשל התמכרויות שונות, טריכוטילומניה, התמכרות למין, ועוד.

כך, בהתאם להתמודדות של האדם, נתאים את דרך הטיפול. ישנם דרכי טיפול שיתאימו לאנשים עם קשיים שונים של אימפולסיביות למשל:

טיפול פסיכולוגי של CBT ישנם טכניקות שונות בטיפול זה שיכולות לעזור עם דפוסים אימפולסיביים. מה שמאפיין את האימפולסיביות זה חוסר קשב, לכן מיינדפולנס ושימת למה קורה בחוויה בגוף בזמן שעולה הדחף והרצון לממש אותו. לאט לאט אפשר להתאמן על לפתוח מרווח בין גירוי לתגובה ולראות איך כן מתאפשר לשהות שם יותר זמן. בעזרת המטפל נלמדות טכניקות של נשימה והרגעה של המקור שמפעיל את האימפולס, למשל חרדה, ריקנות – אם קיים כזה. על ידי התערבויות אחרות, מעולם של טיפול ACT (קבלה ומחויבות) אפשר לשאול בטיפול, מה באמת חשוב לי בחיים? ולפי זה לנסות לבדוק איך אפשר כן לתכנן מטרות ויעדים ולעמוד בהם, לבנות יכולת איפוק טובה יותר.

במיוחד להתמכרויות: טיפול קבוצתי: כוחה של קבוצה הוא גדול כשאנחנו מתמודדים עם משהו שקשה לנו לעמוד בפניו, כשאנחנו רואים איך אחרים מתמודדים איתו אנחנו מקבלים השראה ותמיכה. ישנם טיפולים שונים בקבוצה שהם עוצמתיים מאד לטיפול בהתמכרות ומובלים על ידי מנחה מנוסה.

במיוחד לילדים: טיפול באומנות: דרך טיפול המשלב יצירה, הילדים בעלי הנטייה לאימפולסיביות יכולים להתאמן על וויסות עצמי, חושי ורגשי, על ידי מגע עם מרקמים שונים. כשילד יוצר משהו עדין עליו לאמץ להפעיל רגישות גבוה מאד בידיו, וכך הוא לומד לווסת את הכח שלו ולהפעיל מוטוריקה עדינה. לומדים בטיפול באומנות גם שיעור באיפוק, לחומרים יש קצב ייבוש משלהם, למשל בעבודה בשכבות ועבודות תהליכיות אחרות בהן רואים את התוצאה לאחר המתנה, של מפגש או מספר שעות.

לסיכום

אימפולסיביות יכולה להתנגש עם רצונות שונים שלנו שאיפות וצרכים אחרים. לפעמים אימפולסיביות מבלבלת אותנו, למשל אם בחרנו ללמוד תואר של כמה שנים ואז פתאום בכלל בא לנו לנסוע למקסיקו וזה לא עוזב אותנו עד שנעשה זאת גם ללא תקציב.

אפשר לרכך את רמת האימפולסיביות שלנו, ולאמן את התודעה למצב בו אנחנו “בעלי הבית”, לפעמים צריך לזכור שמחשבות רק מחשבות ולתת להן את המקום הראוי. דמיינו שהיה לכם ילד (או שיש לכם) והוא היה תמיד רוצה מה שאין ולא רוצה כל מה שיש מה הייתם אומרים לו?

בפורטל טיפולים מטפלים שישמחו לתת לכם מענה מעמיק ומקצועי של טיפול והדרכת הורים בגישות טיפול מתקדמות ומגובות במחקרים. אימפולסיביות ניתנת לשינוי, צרו לעצמכם את המציאות שלכם.