יש שאולי רואים בהקפדה על שינה טובה ובהנאה ממנה סימן לעצלנות, ומעדיפים לנסות לפנות כמה שעות ביממה על ידי הפחתת שעות שינה; אולם למעשה, השינה ממלאת מגוון תפקידים חיוניים אשר תורמים לנו ולבריאותנו ומשפרים את התפקוד שלנו. לא בכדי בני אדם מבלים שליש מחייהם בשינה: השינה מאפשרת תפקודים שונים של הגוף, כמו הפרשת חומרים חשובים ואיפוס ספי הגירוי של הנוירונים, פעולה התורמת לריכוז; עוזרת בשמירת האנרגיה של הגוף; מסייעת בתהליכי למידה ועוד. לעומת זאת, מחסור בשינה נקשר במחקרים להשלכות שליליות רבות שיפורטו בהמשך.
קל להבין, אם כן, את המצוקה בה שרויים חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה אשר מתמודדים עם הפרעות שינה, ומתקשים לספק לגוף את המנוחה שכל כך נחוצה לו, לעתים אף במשך חיים שלמים. במאמר זה נסביר אילו הפרעות שינה קיימות, מהם הגורמים להן, מהן ההשלכות של אובדן שינה וכיצד ניתן לטפל בבעיה.
שלבי השינה
ראשית, כדאי להבין מהי בכלל שינה. מה קורה בין הרגע שבו אנו מניחים את ראשנו על הכרית ועוצמים את העיניים, ועד שהשעון המעורר מתחיל לצלצל? תופעת השינה מורכבת מחמישה מצבים שונים:
מצב 1 – במצב זה המודעות לסביבה הולכת ופוחתת. מבחינה גופנית הנשימה נעשית איטית יותר, השרירים מתרפים ולעתים מתרחשות תנועות פתאומיות, כמו “קפיצת השינה” המוכרת לכולנו.
מצב 2 – המודעות לסביבה נעלמת, אולם עדיין השינה קלה וקל יחסית להתעורר.
שנת גלים איטיים – במצב זה השינה היא העמוקה ביותר, והרגישות לסביבה החיצונית ולגירויים המתרחשים מסביב (כמו רעשים) היא הנמוכה ביותר.
שנת REM – ראשי התיבות מתייחסים למושג Rapid Eye Movement, ובעברית – תנועות עיניים מהירות. במצב זה עולים קצב פעימות הלב והפעילות המטבולית, מתרחשים ריצודים מהירים של העיניים, וגוף האדם משותק מהצוואר ומטה. בשלב זה מתרחשת גם תופעת החלימה; לכן, כאשר אנשים מתעוררים באמצע שנת REM, הם בדרך כלל יזכרו את החלום שזה עתה חלמו.
בדרך כלל, ארבעת המצבים השונים מופיעים בסדר קבוע:
מצב 1 > מצב 2 > שנת גלים איטיים > מצב 2 > שנת REM.
סוגים של הפרעות שינה
באופן כללי, הפרעות שינה הן נפוצות מאוד ואנשים רבים ברחבי העולם מתמודדים עמן. מלבד נדודי השינה המוכרים ישנם סוגים שונים של הפרעות, ונתייחס כאן לכמה מהם:
אינסומניה – תופעה זו היא הפרעת השינה הנפוצה ביותר בעולם, ורבים מאיתנו מכירים אותה כנדודי שינה. אינסומניה היא תחושה של שינה בלתי מספקת אשר מיוחסת לעתים לקושי להירדם, אולם לא רק; לעתים, אנשים אשר מתמודדים עם אינסומניה מתעוררים במהלך שנת הלילה ומתקשים לשוב ולהירדם לאחר מכן, מקיצים מוקדם מדי בבוקר או מדווחים כי טיב השינה שלהם ירוד. על מנת לאבחן אינסומניה, נדרש גם לקבוע כי הפגיעה בשינה מסבה לאדם סבל או פוגעת בתפקודו.
נרקולפסיה – הפרעה זו מכונה בעברית נרדמות, שכן המאפיין העיקרי שלה הוא תחושת עייפות מתמדת לאורך שעות היום. העייפות המופרזת נובעת מכך שאנשים המתמודדים עם בעיה זו אינם מסוגלים לחוות שינה עמוקה (שנת גלים איטיים), ולכן גם אם הם ישנים לילה שלם, השינה עצמה אינה מספקת. העייפות עשויה להוביל אפילו לתנומות פתאומיות ברגעים בלתי צפויים, הכרוכות בקושי ממשי להתנגד אליהן. להפרעה עלולים להתלוות גם תסמינים נוספים, כגון קטפלקסיה (חולשה פתאומית בשרירים), שיתוק שינה ועוד.
שיתוק שינה – שיתוק שינה הוא תופעה בפני עצמה, ועלול להתרחש גם בקרב אנשים שאינם חווים נרקולפסיה. התופעה מתייחסת למצב בו גוף האדם משותק לחלוטין, בדרך כלל לפני שאדם נרדם או לאחר שהוא מתעורר. השיתוק מתרחש כאשר המוח מתעורר אולם הגוף שרוי עדיין תחת השפעת שנת ה-REM, ולכן הגוף משותק. לעתים קרובות, שיתוק השינה יהיה מלווה גם בהזיות, לרוב סיוטים, אשר מגבירים את תחושת הפחד.
דום נשימה בשינה – הפרעה זו מתארת מצב שבו מתרחשות במהלך השינה הפסקות נשימה. כאשר הפסקות הנשימה קורות בתדירות גבוהה, הדבר פוגע באיכות השינה ומוביל לעייפות לאחר ההתעוררות וכן לאורך שעות היום. תסמינים נוספים הם נחירות, יובש בפה ויקיצות במהלך הלילה.
סהרוריות – תופעה זו ידועה מאוד, אולם למעשה היא מתרחשת בעיקר בקרב ילדים ואינה נפוצה בקרב מבוגרים. התופעה מתרחשת כאשר אנשים מבצעים פעולות שונות תוך כדי השינה, כמו הליכה, אכילה וכד’. בהזדמנות זו חשוב להפריך את המיתוס שמסוכן להעיר אדם סהרורי משנתו, ולהבהיר כי אין בכך כל סכנה.
גורמים להפרעות בשינה
הפרעות שינה עשויות לנבוע ממקורות שונים. לעתים הבעיות מתעוררות בשל מחלות, כמו סרטן או מחלות של דרכי הנשימה, מערכת העצבים והמוח; התמודדות עם כאבים כרוניים; שינויים הורמונליים; פעילות יתר של בלוטת התריס; לחצים והשפעות פסיכו-סוציאליות שונות; ואפילו בעקבות נטילה של תרופות מסוימות. לנדודי שינה, כך עולה מהספרות בתחום, ייתכן כי ישנו מקור גנטי. גורם משמעותי נוסף שעלול להוביל להפרעות בשינה הוא הפרעות נפשיות כגון דיכאון, חרדה, הפרעה דו-קוטבית, סכיזופרניה והפרעה טורדנית כפייתית.
מה ההשלכות של מחסור בשינה?
למחסור בשינה איכותית עלולות להיות השלכות ניכרות על האדם, על גופו, על תפקודו ועל מצבו הנפשי. בין ההשלכות הגופניות של אובדן שינה ניתן למנות הרגשת תשישות מתמדת, פגיעה בכושר הגופני ותחושת חולשה. מבחינה קוגניטיבית, נמצא כי מחסור בשינה מוביל לחשיבה איטית יותר ופוגע ביכולת הריכוז, ומבחינה רגשית, עולות השפעות שליליות כמו קושי בוויסות הרגשי, ירידה בתחושת המוטיבציה ומצב רוח כללי ירוד המאופיין בתנודות ניכרות.
במישור הנפשי, נמצאה קורלציה בין הפרעות שינה לבין סיכון מוגבר לחוש חרדה, אם כי חשוב לציין כי ייתכן שהפרעות השינה הן עצמן התוצאה של החרדה. לעומת זאת, במחקר אחר נמצא קשר סיבתי מטריד לפיו נדודי שינה, באופן ספציפי, מעמידים את הסובלים מהם בסיכון גבוה באופן משמעותי לחוות דיכאון.
מהן דרכי הטיפול?
ראשית, חשוב להבהיר: הפרעות שינה הן עניין שחיוני לטפל בו. כפי שניתן לראות, לשינה לא מספקת, הן מבחינת משך השינה והן מבחינת טיבה, עלולות להיות השלכות ניכרות כמעט בכל היבט – והפגיעה באיכות החיים היא משמעותית.
פעמים רבות הפרעות שינה מטופלות באמצעות טיפול תרופתי, לעתים כזה המכוון לסימפטומים, כלומר לבעיית השינה עצמה – למשל תרופות משרות שינה, ולעתים כזה המתמקד בגורם, למשל תרופות לטיפול בחרדה. תרופות יכולות להוות פתרון טוב בטווח המיידי, שכן הן עשויות לטפל במחסור השינה במהירות וביעילות, מאפיין חשוב כאשר לוקחים בחשבון את החוויה הקשה שעלולה להיגרם לאדם המתקשה לחוות שינה איכותית.
טיפול CBT בהפרעות שינה
במכון חיבורים אנו מתמחים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי עבור נדודי שינה ( CBT ) שיטת טיפול מבוססת אמפירית הנמצאה יעילה במחקר בטיפול בנדודי שינה. הטיפול מאפשר למטופל לזהות דפוסי חשיבה אשר משמרים את הפרעת השינה, לשנות אותם, ועל ידי כך להביא לשינוי התנהגותי של ממש ולהקל על הקושי שהוא חווה. במקביל, המטופל משנה גם התנהגויות אשר עולה בטיפול כי הן תורמות לקושי. דוגמה להתנהגות כזו היא שהייה ממושכת במיטה, שאנשים הסובלים מנדודי שינה סבורים לעתים כי היא תסייע להם לישון, כאשר בפועל ההשפעה היא הפוכה.
