“פעם היינו מדברים לאט, היינו מדברים בשקט. היית מסתכל לי בעיניים כשדיברתי איתך” יכול להיות שעידן רייכל כתב את השיר “מדברים בשקט” על התמודדות עם נער מתבגר? סביר להניח שלא, ובכל זאת, המילים נוגעות ללב שלנו כהורים. רבים מאיתנו מתמודדים עם נוער בגיל ההתבגרות ומרגישים שהתקשורת שהייתה פעם הולכת ומתמסמסת, שאנחנו לא מצליחים להגיע אליהם ומתוך רצון עז לעזור- אנחנו הולכים לאיבוד. מהו מרד הנעורים הזה? מדוע הוא קורה? ואיך נייצר שיח מקרב יותר עם המתבגרים שלנו? המדריך השלם במאמר
מהו מרד הנעורים?
אפשר לדמות את חיינו לשלבי ההתפתחות של פרפרים. נולדים כיצורים עדינים, מחפשים מזון, סוקרים את הסביבה כמו זחלים, עוברים שלב התבגרות ופורחים כפרפרים בוגרים. שלב ההתבגרות של הפרפר נקרא “גולם”. בשלב זה הזחל מתכנס אל תוך עצמו, עוטה מעטפת קשיחה בה הוא מוגן ומשתנה בביטחון, עד שהוא בועט במעטפת הגולם ויוצא כבוגר. בעיניים ציוריות, התהליך מזכיר מאוד את גיל ההתבגרות.
בגילאים אלו, אנחנו משתנים, הופכים מילדים לבוגרים ולעיתים, בדומה לגולם, גם עוטים על עצמנו קשיחות ונאבקים במעטפת שלנו. את המאבק הזה מכנים “מרד הנעורים”. מרד בגיל ההתבגרות מתבטא בשלל דרכים: הזנחת בית הספר, ניסיון להתבלט מבחינת נראות, התנהגות מוחצנת, שימוש באלכוהול וסמים ועוד.
הגורמים להיווצרות מרד בגיל ההתבגרות
שינויים מוחיים:
במוחנו קיים אזור הנקרא הקורטקס הפרה פרונטלי. אזור זה אחראי על קבלת החלטות, התנהגות חברתית, מניעת אימפולסיביות, ויסות רגשי ועוד. נחשו מה? אזור זה מתפתח מאוחר ומבשיל עד גיל 25. בגיל ההתבגרות, אזור זה מתחיל לפעול, זה עלול לבוא לידי ביטוי במאבקי כוחות, ויכוחים ומתיחת גבולות, על מנת שנוכל ללמוד לקבל החלטות ולגבש זהות עצמאית.
“אני כבר בן אדם בוגר”:
כחלק מתהליך ההתפתחות המנטלי בגילאים אלו, המתבגרים חשים צורך לפרוץ את הגבולות ולצאת מתחת לכנפיים המחממות של הוריהם. הם רוצים להרגיש עצמאיים, בוגרים, לתפוס שליטה על חייהם, לקבל החלטות על עצמם- רצונות שעלולים להתנגש עם המציאות ולייצר ויכוחים רבים עם בני הבית.
חיפוש עצמי וצורך בקבלה:
המקום החברתי משחק תפקיד חשוב בגילאי הנעורים. במקרים כאלה, המרד עשוי להתחלק לשניים: חלק מהנערים ישאפו להשתלב במסגרת חברתית מסוימת, ששואפת לסטנדרטים והתנהגויות מסוימות. מתוך הצורך העז “להיות חלק” הם עלולים לפעול בצורה מרדנית עד לא חוקית במידה והחברה מצפה. החלק השני, עשויים להתעסק יותר בחקר “עצמי מול הסביבה” ולפעול על מנת לגלות את האני מאמין שלהם ביחס לחברה. הם עשויים להתלבש או להתנהג בצורה מסוימת על מנת להתבלט לדוגמה, או דווקא להסתגר ולהתכנס מתוך צורך להיעלם. אחד ההסברים לכך הוא תהליך גיבוש הזהות, במהלכה הם עשויים לאמץ סממנים שונים על מנת להרגיש שייכות.
ומתי זה עובר את הגבול?
מרד הנעורים הוא סך הכל חלק טבעי מתהליך ההתבגרות, ובכל זאת, הוא עלול להחריף ולעבור את הגבול. במידה ואתם שמים לב לנורות אזהרה הבאות:
- התבודדות מרובה
- חרדה ו\או דיכאון
- סימנים של הפרעות אכילה
- התנהגות מסוכנת הקשורה באלכוהול\ סמים\ מין
- פגיעה עצמית
- הזנחת הלימודים
- התעלמות מוחלטת מסמכות הורית
יכול להיות שמדובר בקריאה לעזרה. לעיתים, גילאי ההתבגרות מלווים בהתמודדות עם הגבול בין הצורך בעצמאות לצורך בסיוע. המורכבות של הגיל עשויה להציף רגשות ותחושות קשים לעיכול, והמתבגרים שלנו עשויים להציג סימנים לכך שהם זקוקים לסיוע (גם אם אינם יודעים זאת). במקרים כאלה, עלינו לנסות לגלות רגישות וסבלנות (אנחנו יודעים שלא תמיד מתאפשר, וזה בסדר) יתר על המידה ולנסות לשים לב להתנהגות המתבגר שלנו.
מרד נעורים VS הפרעת התנהגות
בני נוער רבים עשויים להתמודד עם מורכבות רגשית מסוימת ומתקשים למצוא דרכי ביטוי לרגשותיהם. עבור חלק מהם, מדובר במרד נעורים שיחלוף ועבור חלק מדובר בהפרעת התנהגות. כיצד נבדיל ביניהם? בעת התמודדות עם הפרעת התנהגות, ODD באנגלית, הויכוחים ושינויי מצב הרוח שמאפיינים את מרד הנעורים, הופכים קיצוניים ומופיעים בתדירות גבוהה יותר. נוכל לשים לב לכעסים שמתפרצים במהירות ומלווים באיבוד עשתונות, וכחנות יתר (גם מול בעלי סמכות), נקמנות, היעדר לקיחת אחריות על מעשים ועוד. אצל כל אחד סימני הODD יופיעו בצורה קצת שונה ואחרת, אך באופן כללי, נוכל לשים לב כי מדובר במצבי רוח קיצוניים יותר ממרד נעורים. במקרים כאלה, חשוב שנזהה כי אכן מדובר בהפרעת התנהגות על מנת להעניק טיפול מותאם ולהקל על ילדינו.
טיפים להורים
כעת כשאנחנו יודעים מהו מרד נעורים, מדוע זה קורה וזוכרים כי אנחנו לא ההורים היחידים שמתמודדים עם האתגר, נעבור לשאלה החשובה- מה עושים?
העמידו גבולות ברורים:
קחו את הטיפ הזה למקום חיובי. מדובר בחוקי בית ברורים, בהבנה על איזה נושאים ניתן לשוחח ואיפה אתם מעמידים את הגבול. בניגוד למה שאנו נוטים לחשוב, מערכת חוקים ברורה דווקא יכולה לסייע לילד שלנו לקבל את החופש להתבטא ולהתווכח, כשהוא יודע מתי אפשר להתמקח ומתי לא.
תקשורת:
מדובר בטיפ חשוב גם מעבר להתמודדות עם מתבגר מורד. תקשורת כנה, מכילה וסבלנית היא הבסיס לפתרון בעיות רבות ומגוונות. תקשורת מקרבת היא מפתח לקשר בטוח ובריא עם ילדינו. מעבר לכך, תקשורת בריאה עם ילדינו היא מודל לחיקוי עבור הילד ביצירת קשרים בחוץ. אם אתם מרגישים שעבר עליכם יום לא פשוט, ואתם לא מסוגלים לנהל כרגע שיחה או להציב גבול, נסו לשחרר. חזרו לאחר שנחתם ואגרתם כוחות לנהל את השיחה בצורה נעימה, שתדייק את כוונתכם מבלי להצית ויכוחים רבים. מעבר לתקשורת המילולית, יש תקשורת רגשית. נסו להרגיש את הנער שלכם ואת הרגשות שלו, כך תוכלו לזהות האם זה זמן מתאים לקיום שיחה רגועה ותקשורת יעילה.
בחרו את המלחמות שלכם:
האמינו לנו, גם הרמטכ”ל לא שולח את הצבא לשדה הקרב בכל ויכוח וכך גם אנחנו צריכים לנהוג. לא כל ויכוח צריך “להעיר את הדובים”. עלינו ללמוד מתי כדאי לשחרר ומתי צריך להתעקש.
הדרכת הורים:
זכרו ש”עזרה” היא לא מילה גסה. לא תמיד נוכל להצליח להתמודד עם תוצאות המרד לבדנו. לעיתים, אנו עשויים להרגיש אבודים ומבולבלים, להרגיש שאנחנו כל כך רוצים לעזור אבל לא יודעים כיצד. במצבים כאלה, מומלץ לפנות להדרכת הורים. נוכל לקבל את הכלים המתאימים להתמודדות עם הסיטואציה ולייצר תקשורת סובלנית ומכילה בינינו לבין המתבגר שלנו.
טיפול פסיכולוגי:
במידה ואתם מרגישים שהמרד מחריף לכדי חרדה, דיכאון והתמודדויות מורכבות אחרות, נסו להציע לילדיכם לגשת לטיפול. הציגו לו את המקום הבטוח שיקבל, את הניטרליות שבמטפל מקצועי, את היכולת להקשיב ללב ולדבר בפתיחות על מה שעובר עליו.
לסיכום
הורים יקרים, לעיתים אנחנו לא מבינים איך מילד קטן שהיה זקוק לנו כמעט כל הזמן, אנחנו מתמודדים עם נער כעוס, רגיש ומסתגר. תזכירו לעצמכם, שמדובר בתהליך טבעי אך מורכב, הנער שלנו בעצמו בוודאי חווה קשיים ומורכבות רגשית שהוא לא יודע כיצד לבטא. נסו להעניק לו את המקום הבטוח ולאזור סבלנות להתמודד. במידה ואתם חשים שאתם זקוקים לכלים נוספים, אתם מוזמנים לפנות למגוון המטפלים שלנו בפורטל ולבחור את הטיפול הנכון והמתאים ביותר עבורכם ועבור משפחתכם.
