ענת מספרת שבנה בן ה-5 רוצה להרע כל הזמן לאחיו שזה עתה נולד, עד כדי כך שהיא חוששת לעזוב אותם בחדר לבד.
אורן בן 46, גרוש ואב לבנות 9 ו-6, מספר שבתו הגדולה מתלוננת בפניו באופן תדיר שהוא אוהב יותר את אחותה הצעירה.
הבן הבכור של ענבל הוא ספורטאי מצטיין ומצליח מאד עם הבנות, היא מספרת שהקטן מתהלך עם רגשי נחיתות קשים ומרגיש לא מוצלח לעומת אחיו הגדול.
התופעה “הירוקה” והעתיקה שהורים לא תמיד יודעים איך להתמודד איתה, קנאה בין אחים –
עד כמה היא באמת בעייתית? האם היא קשורה גם אלינו ההורים? איך מונעים אותה ואיך עוזרים לילדים להתגבר עליה?
מערכות יחסים בין אחים: משמעות ומורכבות
אנחנו מפיגים איתם את השעמום, חולקים איתם תלונות על ההורים, לומדים מהם, דואגים להם, מקבלים מהם יחס, מעריצים אותם, שונאים אותם…
אחת ממערכות היחסים המשמעותיות והמורכבות בחיינו היא זו בין האחים, ולא סתם:
מערכת היחסים הארוכה בחיינו:
מערכת היחסים עם האחים שלנו מתחילה כשהם נולדים ולרוב ממשיכה עד סוף חיינו. היא למעשה מלווה אותנו בכל תחנות חיינו, מושפעת מהן ומשפיעה עליהן.
קשר רגשי עז ומשמעותי, בדומה לקשר עם ההורים:
זהו קשר ראשוני ומייצג שבו אנו בוחנים ומעצבים את החוויה שלנו ביחסים שאיתה אנו יוצאים איתה לעולם. חווית הקשר מול האחים מעצבת באופן משמעותי את ההרגשה שלנו כלפי האחרים ואת הדרך שלנו להיות במערכות יחסים: האם אפשר לסמוך על אחרים? וכד’.
המרחב בו אנו מעצבים את האישיות:
תכונות האחים, המיקום שלהם במשפחה והתפקיד שלהם במערך המשפחתי משפיעים מאד על התפתחות האישיות שלנו, כאשר הצורך שלנו להיות שייכים וייחודיים במשפחה דוחף אותנו להבדיל את עצמנו משאר אחינו.
מערכת היחסים בין האחים היא משמעותית ומהווה עבורנו מרחב התנסות ביחסים, ולכן עשויה להיות גם מורכבת מאד.
מצד אחד אנחנו מעוניינים לחוש דומים, שייכים וקרובים לאחינו, ומצד שני לבדל את עצמנו מהם על מנת לגבש זהות נפרדת, לתפוס מקום ייחודי במשפחה ולהוות ערך מול הורינו.
למה אנחנו מקנאים?
בואו נדבר קצת על קנאה באופן כללי.
קנאה היא רגש חברתי, היא מתעוררת כחוויה של נחיתות מול האחר, כשאנחנו תופסים שיש לו משהו שמגיע לנו או נלקח מאיתנו.
לפי מלאני קליין, הקנאה היא רגש שמוטמע בתת המודע שלנו, קיים אצל כל אדם ועמו אנו מתמודדים עוד מתקופת הינקות.
כשאנחנו מוצאים יתרון כלשהו אצל אדם אחר, בין אם חומרי, גופני, שכלי, נפשי או רוחני, אנחנו לעתים רוצים להיות במצבו וחווים רגשות מורכבים של כעס, מועקה ותסכול.
הרבה פעמים הקינאה נוצרת בעקבות אמונות שאנו מחזיקים על האחר, כאשר בפועל גם האחר מתמודד עם קשיים ואתגרים משל עצמו. למעשה, אנחנו משתמשים באחר כדי לייצר לנו נקודת ייחוס שלפיה נוכל לבנות את החוויה האישית שלנו.
“מאה מיתות ולא קנאה אחת!”, התורה מספרת ששורש הקנאה נעוץ בתחושה אנושית שהמשאבים בעולם הם מוגבלים, ולכן אנו מסיקים שמה שזוכה הזולת הוא מה שנמנע מאיתנו.
הקינאה היא הזדמנות עבורנו לבחון את האמונות שאנו ניגשים איתן לעולם, האם אנחנו מאמינים כי השפע הוא דבר מוגבל שיש להילחם עבורו, או שאולי השפע הוא בלתי מוגבל ונגיש גם בעבורנו בדיוק כפי שהוא זמין לאחר?
לא המצאנו את זה: קנאה עתיקה בין אחים
יחסי אחים שמאופיינים בעוינות ובקנאה הם לא דבר חדש ומוכרים לכולנו מסיפורי התנ”ך על קין והבל, יעקב ועשיו ואף יוסף ואחיו.
קין והבל, ילדיהם של אדם וחווה, מייצגים את האחים הראשונים בסיפורי האנושות ומהווים ארכיטיפ משותף לכולנו בתפיסת יחסי האחים.
כמו בבית שלנו, גם קין והבל מתוארים כשונים מאד ביחס לתפקידים באותה התקופה, קין היה עובד אדמה אילו הבל היה רועה צאן.
בסיפור קין והבל אנחנו עדים להשלכותיה ההרסניות של אש הקנאה.
כאשר קין מגלה שמנחתו של הבל התקבלה על ידי אלוהים ואילו מנחתו שלו לא התקבלה, הוא חווה קנאה עזה והורג את אחיו.
למה אחים מקנאים זה בזה
האחים שלנו, שמהווים עבורנו מקור משמעותי לקרבה, למידה, עניין ובטחון, הם אלו שגם אנחנו תופסים כ-“מאיימים” על המקום שלנו במשפחה ולכן מהווים מושא לקנאה.
השוואה ותחרות בין אחים
התא המשפחתי מהווה מיקרוקוסמוס לעולם, וילדים משתמשים בו על מנת ללמוד על מערכות יחסים ועל עצמם. באופן טבעי ילדים מתבוננים בקבוצת השווים שלהם, האחים שגדלים עמם, וכדרך למידה הם משווים את עצמם במובנים שונים: כישורים, יכולות, ערכים, התנהגויות, הישגים, יחס מההורים ועוד.
מיקום במשפחה
לפי תאוריות התומכות בהשפעה שיש למיקום הילד במשפחה, כל ילד רוצה להרגיש שייכות למערכת המשפחתית ולכן מפתח אסטרטגיות שונות על מנת להרגיש את מקומו.
כיוון שהוא נמצא במערכת בה נמצאים ילדים נוספים, הוא מפתח את האסטרטגיות שלו ביחס לשאר האחים, כאשר הוא מנסה לייצר בידול וייחודיות בהשוואה למאפיינים שלהם.
קנאה בין אחים ותינוק חדש
אחת מסוגיות הקינאה הנפוצות היא הקנאה בילד החדש שהגיע למשפחה.
באופן טבעי, תינוק תמיד יקבל את מירב תשומת הלב ולכן בלתי נמנע שאחיו יחושו קנאה, במיוחד אח בכור שעד לא מזמן נהנה מתשומת לב בלעדית.
חשוב לקבל את הקינאה הטבעית שמתעוררת, להכין את האחים הבוגרים ללידת התינוק ולשתף אותם כמה שאפשר בטיפול בתינוק, כך שיוכל להרגיש משמעותיים וחשובים.
טיפים להורים להתמודדות עם קנאה בין הילדים
שימו לב לאווירה בבית
אוירה תחרותית בבית יכולה להגיע מאיתנו ההורים, לעתים אנחנו לא מבחינים במאבקים שביננו לגבי חינוך הילדים או החלטות מסוימות, אך הילדים צופים וסופגים אליהם את החוויה בבית. נרצה לשמש להם דוגמא אישית ביכולת ההקשבה ושוויון הערך
תפגשו את זה בתוככם
חשוב להכיר ברגש הקנאה ככאב טבעי ולא להדוף אותו – שכן הדבר עלול להגביר את הרגש הזה.
יכול להיות שיש לכם עבודה רגשית אישית על מנת לקבל את הקינאה של עצמכם וללמוד לעבוד איתה, דבר שישפיע מאד באופן טבעי על כל מי שסביבכם.
השתדלו לא לערוך השוואות
שימו כוונה להימנע מאמרות השוואתיות כמו: “איך אחיך הצליח לעשות את זה”, “כדאי שתלמדי מאחותך” אשר מטמיעות בילד תחושה של השוואתיות יתר והישרדות
קבלו את רגש הקינאה של ילדכם
כמבוגרים, יש לנו הבנה של המחיר של הקנאה, אך אל תשכחו שהקנאה היא דרך טבעית לילד ללמוד את עצמו ולייצר אישיות ייחודית בעולם. השתדלו להיות רגישים ומקבלים, להקשיב לחוויה של הילד, לא לשפוט אותה, ולא לבטל אותה באמרות כלליות כמו “יש לך הכל”.
אפשרו לרגש הקנאה להיות גשר לפעולה, כשתבררו עם ילדיכם מה הוא לומד מהקנאה, אילו דברים הוא רוצה עבור עצמו וכיצד הוא מניע את עצמו לקראתם.
בדקו אם יש מסר בקנאה של ילדכם
לפעמים ילד שמקנא באחיו למעשה משקף לנו יחס בלתי מאוזן שאנו כהורים מעניקים לאחים. לעתים זה קורה לנו מחוסר ברירה, כיוון שאחים אחרים דורשים מאיתנו יותר טיפול. נרצה לבדוק אם אכן יש ילד ש”נופל בין הכיסאות” ומקבל פחות יחס או תשומת לב ולפעול בהתאם.
השתדלו להעניק זמן 1:1 לכל ילד
זה יעיל וחשוב להעניק זמן פרטני ואישי לכל ילד, גם אם הוא קצר מאד, למשל – חצי שעה שבועית. המסר שעובר לילד עוסק בכך שאותו ילד ייחודי עבורכם, יש לו מקום משלו ואתם מתייחסים אליו כאדם מובחן
חזקו כישורים טבעיים וייחודים של כל ילד
היו ערים לכישורים הטבעיים של כל ילד, עודדו אותו לפתח את היכולות שבאות לו באופן קל וטבעי ויחסית לעצמו, אפשרו לו לתבוע את הייחודיות שלו במערך המשפחתי
אפשרו דיון הדדי
מותר וכדאי לשוחח איתם בצורה פתוחה ולעורר דיון סקרן על השוואתיות וקינאה. אפשר לשתף אותם מצידכם בהבנה שקינאה היא רגש טבעי ככל הרגשות.
קנאה בין אחים – הצד המואר של הרגש האפל
בתרבות שלנו הקנאה נתפסת כדבר שלילי שמעורר בנו בושה. אבל אנחנו כבר יודעים שכל רגש הוא מורה וגשר לתנועה חדשה בתוכנו.
ילדים צריכים להתנסות בכל קשת הרגשות על מנת להכיר את עצמם וללמוד לווסת את עצמם.
כאשר אנחנו מקבלים באמת את רגש הקנאה שבתוכנו, אפשר למתן אותו ולמצות ממנו איכויות של תחרות בריאה, ללמוד על עצמנו אילו דברים חשובים לנו, ללמוד מאחרים כישורים ולפתח יצירתיות בהתנהלות שלנו בחיים.
הקנאה, כאשר אנחנו מצליחים לקבל ולהכיר בה, יכולה להפוך למנוע ומוטיבציה לצמצום פערים ולמיצוי הפוטנציאל האישי שלנו כאשר היא מופיעה במינון בריא ומבוקר.
לסיכום
קנאה היא רגש ראשוני שמוטבע בתת המודע של כולנו, וקנאה בין אחים בפרט היא סוגייה מוכרת משחר האנושות.
התא המשפחתי מהווה לילד מיקרוקוסמוס של העולם כאשר בתוכו הוא לומד את עצמו ואת מערכות היחסים שלו עם החיים.
מערכת היחסים עם האחים בפרט היא אחת המשמעותיות ביותר, מהעמוקות וארוכות בחיי הילד ולכן מהווה מקור לתחושת שייכות וקרבה, ומאידך לתסכול וקנאה.
ההשוואתיות בין האחים היא טבעית ונוצרת כאשר הילד מנסה למקם את עצמו באופן ייחודי בתא המשפחתי וללמוד על עצמו.
הקנאה יכולה להיות הרסנית ופוגענית, אך כמו כל רגש, היא עשויה להיות גשר לתוצרים מקדמים – ללמידה על מה שחשוב לנו בחיים, להנעה, לצמצום פערים ולמימוש פוטנציאל.
ב”פורטל טיפולים” קיימים צוותים טיפוליים המתמחים בהדרכת הורים וביחסים בין אחים.
