מה משותף למריה קארי, דמי לובאטו, ג’ימי הנדריקס, ארנסט המינגווי, מל גיבסון וקתרין זיטה ג’ונס? מלבד היותם מפורסמים, כל השמות לעיל חשפו באומץ רב ובגילוי לב כי הם מתמודדים עם מאניה דיפרסיה. כל אחד בדרכו, שיתף כי הוא מתמודד עם אפיזודות של אופוריה מול אפיזודות של דיכאון כחלק מהפרעה דו קוטבית. מהי הפרעה דו קוטבית? מדוע היא נוצרת? כיצד ניתן לטפל בסימפטומים השונים? כל התשובות במאמר.
מהי הפרעה דו קוטבית?
הפרעה דו קוטבית, שכונתה בעבר הפרעת מאניה-דיפרסיה, הינה הפרעת מצב רוח. קיימים מספר סוגים של התופעה, כשבכולם ההתמודדות הינה כרונית ומייצרת שינויים עזים בתחושות, ברמת האנרגיה ותחושת האקטיביות, במצב הרוח וההתנהגות. אפיזודה של מאניה (אופוריה, אושר) או דיפרסיה (עצבות ודיכאון) יכולה להימשך בין ימים לחודשים, לעיתים, בין לבין יחול אותימיה (מצב רוח יציב).
מהם סוגי הפרעה דו קוטבית?
ניתן לחלק את סוגי ההתמודדויות לכמה קטגוריות:
הפרעה דו קוטבית מסוג 1:
התמודדות עם סוג זה, תלווה בחוויה של אפיזודה מאנית לפחות פעם אחת. האפיזודה צריכה להימשך לאורך תקופה של 7 ימים לפחות או עד מצב בו התסמינים מקשים ומצריכים פנייה לטיפול.
הפרעה דו קוטבית מסוג 2:
התמודדות עם הסוג השני, מלווה באפיזודות של מאניה וגם של דיפרסיה, כשהאפיזודה המאנית לא תהיה מלאה כמו בסוג 1.
הסוג ה-2 עשוי להיות מורכב נפשית אף הוא, כיוון שהתקופה הדפרסיבית מציפה תחושות דיכאון ועצבות, אשר מתישות ומכבידות על הנפש.
ציקלותמיה:
התמודדות עם ציקלותמיה מתאפיינת בשינויים במצב הרוח באופן כרוני, כמו ההיפומאניה ודיכאון קל במשך שנתיים לפחות. התקופות בהן מצב הרוח הוא מאוזן, נמשכות פחות מ8 שבועות בסוג זה.
על פי סקירה מחקרית שנעשתה בתחום, בין 5-7% מאוכלוסיית העולם מתמודדת עם הפרעה דו קוטבית. אז מדוע זה קורה?
מהם הגורמים להפרעה דו קוטבית?
לאחר מחקרים רבים, עדיין לא נמצאה סיבה חד משמעית להתפתחות הפרעה דו קוטבית. למרות זו, נמצאו מספר גורמי סיכון אפשריים:
גנטיקה:
כאשר אדם ממשפחתנו מתמודד עם הפרעה דו קוטבית, אנו עשויים להיות חשופים יותר להתפתחות ההפרעה. נעשו מחקרים רבים על תאומים בנושא, ונמצא כי יש קשר בין מספר גנים לבין הופעת הפרעה דו קוטבית.
גורמים ביולוגיים:
שינויים מבניים בנפח המוח ושינויים הורמונליים מסוימים עשויים להשפיע על התפתחות של בי-פולריות. לדוגמה, מחקר בתחום מצא כי אזורים מסוימים במוחנו, הקשורים לוויסות מצבי רוח ורגשות, שונים בנפחם ובגודלם בקרב אנשים המתמודדים עם דו קוטביות.
גורמים פסיכולוגיים-חברתיים:
התמודדות עם מתח, אירוע טראומתי (אובדן, פרידה, מעבר וכדומה) ושימוש בחומרים ממכרים עשויים אף הם, לייצר אפיזודות של מאניה דיפרסיה. סקירה מיולי 2015, מצאה כי אירועים טראומתיים בילדות מהווים גורם סיכון בהתפתחות של הפרעה דו קוטבית.
תסמינים של מאניה- דיפרסיה
כל אדם המתמודד עם הפרעה דו קוטבית עשוי להרגיש דברים אחרים ולהתנהג בצורה שונה מהאחר, כתלות באופיו של האדם, עברו וברמת חומרת התסמינים. עם זאת, בעת עוררות של אפיזודה מאנית או דפרסיבית, מתרחשים מספר תסמינים אופייניים:
מאניה:
- אופוריה ותחושת התעלות
- אנרגיה מוגברת וצורך מופחת בשינה
- דיבור מהיר ונרגש
- נטייה לאימפולסיביות, התנהגות פזיזה ושיפוט לקוי של מצבים
- במצבים מאתגרים יותר: פסיכוזה– אשליות והזיות
היפומאניה:
תסמינים שמזכירים מאניה, אך בצורתם הקלה יותר. ניתן לתפקד במצבים חברתיים ולהתנהל כרגיל, אך מתמודד הנפש חשוף לדיכאון חמור לאחר מכן.
דיפרסיה:
- דיכאון, עצבות, ייאוש וחוסר תקווה
- תחושה של חוסר ערך
- אנרגיה ירודה וחוסר מוטיבציה
- אנהדוניה: חוסר יכולת לחוות הנאה
- צורך מוגבר בשינה
- חרדות
- קושי להתרכז ולקבל החלטות
- נטייה לבכי בלתי נשלט ועצבנות
- שינויי תאבון
במצבים מסוימים, הן באפיזודה מאנית הן באפיזודה דפרסיבית התסמינים עלולים להוות אתגר מנטלי מורכב מאוד, ואף להפוך לסכנת חיים של ממש. לעיתים, ההתמודדות עשויה לעורר מחשבות אובדניות או לקיחת סיכונים שיכולים לפגוע בחיי האדם המתמודד עם בי-פולריות. לכן, חשוב שנשים לב, נהיה רגישים וקשובים לאדם שמולנו וננסה לזהות האם מדובר בסכנת חיים וצריך להגיש עזרה מידית.
מאניה דיפרסיה לאורך החיים
ילדים ונוער
לרוב, הפרעה דו קוטבית תאובחן בגילאי הנוער, ופעמים רבות, קשה להבדיל בין תסמיני התופעה לבין מצבי הרוח וההתנהגויות המאפיינות ילדים ומתבגרים. ילדים ונוער, המתמודדים עם בי-פולריות, עשויים להתנהג בצורה אימפולסיבית, לנקוט בתוקפנות ופזיזות יתר, נוכל לשים לב לנטייה להתנהגות מינית מופרזת או שימוש בחומרים ממכרים יתר על המידה. לעיתים, תלווה ההתמודדות בנדודי שינה, בצורך מוגבר או חסך חמור בשינה, נטייה לדיכאונות, מצבי רוח משתנים ולפעמים גם מחשבות אובדניות.
מבוגרים
ההתמודדות עם התסמינים כבוגרים עשויה להשפיע על אספקטים שונים בחיים: בעבודה, בזוגיות, בלימודים וכדומה. על מנת ללמוד אודות ההתמודדות כבוגרים, נשתף בחוויה אישית של מתמודדת:
“לקראת סוף לימודי הרפואה שלי, התחלתי לקחת מייצבי דיכאון. פתאום, כשעברתי לגור לבד, התחלתי להתמודד עם תסמיני מאניה. כיוון שלמדתי על הפרעה קו קוטבית במהלך הלימודים שלי, יכולתי לזהות כי שינויי מצבי הרוח שלי תואמים את התופעה וניגשתי לאבחון. הפסיכיאטר הסכים איתי. במהלך השנים התמודדתי עם חוויות של אכילת יתר, דיכאונות, חרדה. לפעמים הרגשתי שאני מביכה את עצמי בצורה קיצונית, השתכרתי יתר על המידה וצברתי חובות ברגעים של לקיחת סיכונים בפזיזות. כיום אני במצב טוב ומנהלת חיים אחרים. שיתפתי את הסביבה הקרובה שלי, נעזרתי בקבוצות תמיכה ובליווי מקצועי, התנדבתי לתנועת בריאות הנפש של הסטודנטים ומצאתי את מקומי. ההתמודדות עם הפרעה דו קוטבית צבעה את חיי בצורה אחרת, אך לא פירקה אותי לגורמים”.
אבחנה של הפרעה דו קוטבית
במידה ואנו חושדים כי אנו או קרובינו עשויים להתמודד עם הפרעה דו קוטבית ניתן לפנות להליך אבחון. נפנה לרופא המשפחה, אשר יברר אודות התסמינים שאנו חשים, הרקע הרפואי שלנו, ההיסטוריה המשפחתית, ולעיתים ישלח לבדיקות מסוימות על מנת לשלול גורמים פיזיים (כמו הפרעה בבלוטת התריס). לאחר מכן, הוא יכול להפנות לגורם מקצועי מוסמך בתחום בריאות הנפש כמו פסיכיאטר על מנת להמשיך את האבחון.
אבחון מתקבל על סמך זיהוי של תסמינים הנכללים תחת אפיזודה מאנית, דפרסיבית, היפומאנית או משולבת (לפעמים האפיזודה עשויה להכיל סימפטומים של מאניה ודיפרסיה יחד). מטרת האבחון היא לאפשר הענקת טיפול נכון יותר, הרגעה שמדובר במצב קיים ומוכר וניתן לטפל בו, ובין היתר, להתאים את הטיפול לסוג ההפרעה הדו קוטבית ולהשתקם.
טיפול בהפרעה דו קוטבית
לאחר קבלת האבחון, ניתן לפנות למגוון רב של טיפולים, אשר מטרתם להקל ולהיטיב את איכות חיי המתמודד.
טיפול תרופתי
כיוון שחלק מתסמיני המחלה מקורם בשינויים מוחיים, ניתן ליטול תרופות מסוימות שמטרתן לשפר את מצב הרוח והתחושה הנפשית. למשל תרופות מייצבות מצב רוח כמו ליתיום, תרופות נוגדות פסיכוזה (לא רק להתקף פסיכוטי, אלא, מסייעות לייצב את התחושות לאורך הזמן), תרופות הרגעה, נוגדות דיכאון וכדומה. את התרופות ירשום פסיכיאטר מוסמך, במינון מתאים ובליווי תומך, מקצועי ורגיש למצב.
טיפול ECT
תהליכים רבים בגופנו מתרחשים הודות לגירויים חשמליים. טיפול ECT, הוא טיפול בנזעי חשמל, המסייע “לחווט מחדש” את הגירויים החשמליים והשינויים הכימיים במוח. הטיפול מקובל כבר כ-60 שנים, ועל אף שהוא מצטייר כמבהיל ומלחיץ, הוא אינו כרוך בכאבים ועשוי להיטיב את איכות החיים בצורה משמעותית.
פסיכותרפיה
קיימים מגוון טיפולים פסיכותרפיה: בין אם טיפולים מבוססי שיח, ממוקדי רגש, טיפולים הנוגעים באמנות ומשחק ועוד. בין המטרות הטיפוליות האפשריות עבור המתמודדים עם מאניה דיפרסיה:
- לפתח קבלה עצמית וחמלה לעצמנו
- לתת מקום לרגשות ולתחושות העזות,
- לחדד את הכוחות הפנימיים ולהאיר את החוזקות
- ללמוד אודות ההתמודדות הנפשית
- מציאת איזון נפשי ואינטגרציה בין הקצוות הנפשיים
- למידת כלים להתמודדות עם הצפה רגשית או מנגד ריקנות כאב ודכאון.
אורח חיים בריא
לעיתים, השיפור עשוי להגיע דווקא מתוך שינויים קטנים. אפשר לנסות להקפיד על תזונה נכונה, פעילות גופנית, מדיטציה ונשימות, פיתוח תחביבים והקפדה על שינה נכונה. אורח חיים שכזה עשוי לשפר את התחושות והרגשות, ובטוח שלא יזיק לנסות!
לסיכום
הפרעה דו קוטבית עשויה לייצר תקופות של אופוריה (מאניה) ותקופות של דיכאון ועצבות (דיפרסיה). ההתמודדות עם התופעה מאתגרת ומורכבת, אך מאפשרת, בעזרת טיפול נכון, חיים שגרתיים ומלאי הזדמנויות. במידה ואתם מרגישים כי אתם או קרוביכם עשויים להתמודד עם בי-פולריות, אנו ממליצים לכם לחפש אחר הטיפול המתאים עבורכם. טיפול נכון עשוי לסייע רבות במתן מקום לרגש, בהתמודדות בריאה ונעימה יותר ואפילו בשיפור איכות החיים.
