אינהיביציה

פעמים רבות אנו מרגישים רגש מסוים, הלב שלנו רוצה לפעול בהתאם לרגש, אך המוח שלנו מונע מאיתנו להתנהג באימפולסיביות ועוצר. האפשרות להתאים את ההתנהגות לסיטואציה הנוכחית ולא לפעול באופן אוטומטי בהתאם לרצונות אימפולסיביים, מתרחשת בזכות יכולת האינהיביציה. מהי אותה יכולת? מה קורה כאשר האינהיביציה לוקה בעודף או בחסר? האם אפשר לשפר אינהיביציה? כל הפרטים במאמר>>

מהי אינהיביציה?

אינהיביציה היא היכולת לעכב פעולה או לווסת פעולה מסוימת, מנגנון רגולטורי. בגוף שלנו פועלים מנגנונים אינהיביטוריים ברמות שונות- החל מעיכוב פעולת תא עצב במערכת העצבים עד לוויסות של התנהגות.

אינהיביציה ברמת ההתנהגותית מאפשרת לנו לעכב פעולות אוטומטיות ואימפולסיביות ולייצר תגובה חדשה ומתונה יותר. התגובה החדשה שלנו תנבע מתוך שיקול דעת ותשומת לב, ולא מתוך דחף רגעי.

דוגמאות לאינהיביציה

אז איך נראית אינהיביציה התנהגותית?

אחת הסיטואציות בהן יכולת של אינהיביציה התנהגותית היא קריטית, היא בעת נהיגה. כשאנו נוהגים, בוודאי הנהגים הוותיקים מביננו, פעולות הלחיצה על דוושת הגז וההיגוי הופכות אוטומטיות עבורנו. במקרה שמכונית סוטה לנתיב שלנו, אנחנו חייבים לשנות את הפעולה האוטומטית ולהסיט את הרכב הצידה או לעצור את הרכב. שינוי הפעולה האוטומטית לכדי הסטה של הרכב מתאפשר הודות לאינהיביציה. אנחנו שמים לב להתרחשות סביבנו ומשנים את הפעולה בהתאם.

עוד דוגמה לשימוש באינהיביציה, היא היכולת לווסת פעולות מסוימות בחיי היום יום. דמיינו שאתם במשרד והבוס שלכם מספר על הפרויקט החדש שהוא יזם מול הבכירים במשרד. הבעיה היא, שזה לא הפרויקט שהוא יזם, אלא הפרויקט שלכם. הסיטואציה מכעיסה ומעלה זעם, ויכול להיות שאלמלא נוכחות של בכירי הפירמה מולכם הייתם גם  מתקוממים ומביעים מחאה. זו דוגמה קלאסית לאינהיביציה התנהגותית. היכולת שלנו לווסת פעולה שנוצרת מתוך תחושות פנימיות ודחפים, ולייצר פעולה אחרת שתואמת את הסיטואציה.

למה אינהיביציה חשובה כל כך?

אינהיביציה היא מנגנון שעוזר לנו לווסת ולנהל את הפעולות שלנו בצורה מיטבית. במערכת העצבים שלנו למשל, אינהיביציה היא מנגנון קריטי להישרדות שלנו. תאי עצב איניהיבטוריים הם תאי עצב שמעכבים פעולה תאית ומאפשרים למערכת העצבים להיות מדויקת בפעולותיה. במידה והתאים האינהיבטוריים נפגעים אנו עלולים לסבול מבעיות חמורות. טטנוס לדוגמה, הוא רעלן שפועל על תאים איניהיבטוריים במערכת העצבים המרכזית וגורם לכך שהם לא יוכלו לעכב את הפעולה של תאי העצב האקסיטטורים (אלה שמייצרים פעולה). כשזה קורה, הגוף נכנס למצב של שיתוק טטני והופך קשיח עקב חוסר יכולת להרפות את השרירים. נפגעה יכולת הוויסות ויש פעילות יתר של השרירים.

כשמדובר ברמה התאית, ברור לנו מדוע חשוב לווסת את הפעולות שלנו. אותו מנגנון אינהיביציה חשוב מאוד גם ברמה ההתנהגותית. הדרך הטובה ביותר להבין את חשיבות המנגנון בהתנהגות, היא להבחין בהתרחשויות השונות שקורות בעקבות היעדר המנגנון או פעילות לקויה של אינהיביציה.

פגיעה באינהיביציה

עודף אינהיבציה

כמו בתחומים אחרים בחיינו, המפתח למערכת תקינה היא מינונים. אינהיביציית יתר במערכת העצבים למשל, עלול לגרום למוגבלות שכלית התפתחותית. כאשר יש לנו אינהיביציית יתר התנהגותית, היא עלולה להתבטא בביטוי חסר של רגשות ורצונות. במקרה של עודף  אינהיביציה התנהגותית בקרב ילדים, הם עלולים לחוות קושי בהסתגלות והתמודדות עם מקומות חדשים וסיטואציות חדשות, וחרדה מאירועים חברתיים או מצבים בהם מצופה להתאים את ההתנהגות לאווירה המשתנה.

הפרעת קשב וריכוז

ADHD, בעיות קשב וריכוז, מאופיינות בדיס-אינהיביציה. כלומר, מנגנון העיכוב ההתנהגותי פועל בחסר ועל כן אנשים המתמודדים עם ADHD מתקשים בוויסות ההתנהגות. הדבר מתבטא לדוגמה בקושי למקד את הקשב לטווח מסוים “ולהחליש” הסחות דעת מסוימות, קושי בשהייה ממושכת במקום אחד או בישיבה על כיסא לאורך זמן מבלי לנוע.

OCD

גם התמודדות עם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, OCD, עלולה לשאת עמה דיס-אינהיביציה. אנשים המתמודדים עם OCD, לרוב מתמודדים עם מחשבות טורדניות שמובילות לתחושות חרדה, בהלה וליצירת טקסים חזרתיים כדי למנוע את אותן המחשבות. מדובר במעין מעגל שמתחיל לרוב בקושי לווסת את המחשבות השליליות, הנובע ממנגנון אינהיבטורי לקוי.

איך אפשר למדוד אינהיביציה?

אינהיביציה היא כלי חשוב בחיינו ולכן הערכתו קריטית בתחומים מסוימים (אבחון רפואי או בדיקת כשירות לתפקידים בטחוניים לדוגמה). לכן, קיימים אבחונים שונים המאפשרים להעריך את תקינות האינהיביציה ורמתה. המבחנים בוחנים מרכיבים של קשב, תשומת לב, עיבוד וזמן תגובה. אחד המבחנים המפורסמים בתחום הוא מבחן שעובד על אפקט סטרופ. האפקט משמש להבחין בהפרעות בזמן תגובה של אדם במטלה. קיים מגוון של מבחנים המתבססים על אפקט סטרופ. לדוגמה:

קראו במהירות המירבית את הצבע בו צבועות המילים הבאות: כחול אדום ורוד

המילים עצמן הן שמות של צבעים ואילו הצבע בו הן צבועות, הוא צבע אחר לחלוטין ממשמעות המילה. מדובר באפקט סטרופ- באיזו מהירות אנו מסוגלים לעשות אינהיביציה לקריאת המילה ולהתמקד רק בצבע שלה?

האם ניתן לשפר אינהיביציה?

אכן ניתן לשפר אינהיביציה! המפתח לרוב טמון בשיפור גמישות מוחית על ידי גירוי קוגניטיבי מאתגר בתדירות גבוהה. הגירוי מותאם לסוג הליקוי באינהיביציה. לדוגמה, בהתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז, יותאמו גירויים ותוכניות פעולה המותאמות לדיס-אינהיביציה המאפיינת קשב וריכוז.

לסיכום

היכולת שלנו לבצע פעולה היא קריטית וחשובה ביותר על מנת שנוכל לקיים חיים ותקינים ומלאים. היכולת שלנו לווסת את אותה פעולה או לעכב פעולות מסוימות, לעיתים, עלולה להיות יותר משמעותית. מנגנון האינהיביציה שלנו, מאפשר לנו לנהל את חיינו בצורה המיטבית ביותר, החל מרמת התא בודד ועד לכדי ניהול סיכונים בכביש או במקום העבודה.

לעיתים, כנדבך נלווה להתמודדויות שונות כגון OCD או הפרעות קשב וריכוז, עלולים לחוות קושי בוויסות אינהיביציה. במידה ואתם מתמודדים עם התופעות שהוזכרו במאמר, דעו כי ישנם טיפולים מתאימים שיכולים לסייע בשיפור ההתמודדות והטבת איכות החיים. אתם מוזמנים לפנות למטפלים שלנו, אשר הוכשרו במגוון רב של סוגי הכשרות מקצועיות מדויקות בדיוק לרגעים אלו. המטפלים שלנו ישמחו לעמוד לצדכם וללוות אתכם להטבה !